איכשהו באנגלית זה נשמע יותר טוב – Me time. אבל האמת שבכל שפה, בכל העולם – חשוב למצוא זמן לעצמך. כמו שאת זוכרת לשלם חשבונות בזמן, להזמין מספקים או להעלות פוסטים – כך גם חשוב לפנות זמן ביומן כדי להיטען ולהתמלא. גם בכוחות – אבל גם בהשראה. מאוד ברור לכולנו שבעסק של אישה אחת, יש רשימת מטלות והשקעות בלתי נגמרת. אבל אסור לשכוח שבעסק של אישה אחת – מה שחשוב היא האישה עצמה, וחשוב להשקיע גם בה. למתקדמות – אני ממליצה לקחת ממש יום חופש. כן, כזה שהיית לוקחת לעצמך אילו היית שכירה. כזה שהיית מעלה במייל הודעה – OUT OF THE OFFICE, מעלה סטורי באינסטוש ואומרת לעצמך – הכל יחכה למחר. אבל אפשר גם להתחיל בקטן. מנות טעינה קטנות שיאפשרו לך לנח, למלא מצברים – אבל גם לגדול ולצמוח. לפתח יצירתיות, לנקות את הראש כדי שיהיה מקום לרעיונות חדשים, לראות דברים מנקודת מבט אחרת, וגם – להנות (תחשבי על זה שמנהלת משאבי אנוש בחברה שלך פרגנה לך שובר פינוק).
ההמלצה שלי – בפעם הבאה שאת בונה גאנט, מתכננת לו"ז, חושבת על מטרות או שאת מרגישה שאת צריכה 'זריקת ריענון', לצד כל התכנונים – תנעצי ביומן גם זמן "עכשיו אני".
איזה פעילויות אפשר לעשות כדי לפתח את היצירתיות? הנה כמה דברים שאני עושה עבורי ועבור העסק שלי:
- ביקור במוזיאון – אבל רק אם זה עושה לך את זה, וזה מעניין אותך. וידוי – אני פחות אוהבת מוזיאונים, אבל לתערוכה של יאיוי קוסמה למשל, הרגשתי שאני חייבת ללכת, ואכן – זה פתח לי המון ערוצי מחשבה. לא כולם קשורים לעסק, אבל בהחלט על תפיסה של אישה בעולם פטריאכלי, מחשבות על צבעוניות, על גרנדיוזיות, על שילובי צבעים ופרזנטציה. תערוכה שהייתי עם הילדים במוזיאון המדע בירושלים אודות חיות והסוואה בטבע, פתחה לי את הראש במחשבות על פטרנים, על להתבלט מול להיות חלק ועל רצון להשתייך. תערוכה על הומור יהודי במוזיאון 'אנו' גרמה לי לחשוב על אופן הצגת דברים, על נרטיב, על העברת מסרים. בקיצור – תערוכות (מעניינות) יכולות להיות דבר מדהים.
- קורס דיגיטאלי שמגניב אותך. החל מקוסמות, ועד בניית פילטרים. החל מגידול סוקולנטיים ועד עריכה בנייד. החל מבניית גיפים ועד עיצוב עוגות בקרם חמאה. הקורסים מרחיבים אופקים, משכללים יכולות, נותנים תחושת מסוגלות, הם כיפים וזו אפילו הוצאה מוכרת. קורסים טובים בדרך-כלל גם מציעים קבוצות וואטסאפ או פייסבוק יעודיות, והנה לך עוד קהילה איכותית להצטרף אליה.
- פודקאסטים. התסכיתים של הדור שלנו. כבר מזמן לא מדובר בבירבור יבשושי ומשמים. יש היום פודקאסטים בכל נושא, בכל שפה וניתן להקשיב להם בכל מקום – בחדר כושר, בנסיעה או במטבח. הנה כמה המלצות שלי למה שאני מקשיבה לו קבוע:
- הפודקאסט של נועה רוזין ויובללל מרום – על מה נדבר היום, בו נועה ויובל מדברים על שיווק, על משפיענים, על איך עושים שת"פים, על איך מתחילים, מה חשוב, שיווק ממומן וכל זה בלי לפחד לשחוט (או לפחות לגעת) באף פרה קדושה ולפעמים עם אורחים מעניינים.
- לדבר זה לא משמין – הפודקאסט הקולינארי של אפרת אנזל ואורן לוקסי בו כל פעם הם לוקחים חומר גלם אחר, ובוחנים אותו מכל הכיוונים. מרתק!
- מה את אומרת – הפודקאסט של העיתונאית הילה רגב ואשת השיווק רביד פלקסר בו כל פרק הן מנתחות סוגיה אקטואלית, בעיקר מהזוית הנשית-פמיניסטית, אבל לא רק.
- לפעמים צריך סתם לנקות את הראש בלי אג'נדות גבוהות – פשוט התנתקות חסרת רגשות אשם, ומלאה עונג. בינג'ים של סדרות טלביזיה, או גלילה בחשבונות אינסטגרם לגמרי עושה את העבודה:
- ההתאהבות האחרונה שלי היא הסדרה "החיים עצמם" שהסיפור הפשוט שלה (הסיפור של משפחת פירסון, זוג הורים לשלישיה והחיים שלהם) לא חושף עד כמה שהסדרה הזו יפה, נעימה, חכמה ורגישה. כל אחת מהדמויות – היית רוצה שתהיה כזו בחייך, משפטי חוכמה קטנים או מדוייקים, קאסט מוכשר ובימוי מרשים (ניווט עדין ויפיפה בין עבר-הווה-עתיד), עם התייחסות גם לנושאים אקטואלים. בקיצור – גלגול הבא אני רוצה להיות בת למשפחת פירסון.
- Maid – מיני סדרה בועטת שלוחצת על כל המקומות הרגישים בכח וללא רחמים. הסדרה מספרת את סיפורה של אישה צעירה וביתה הקטנה שבורחות מבית בו הבעל הוא גבר אלים, ואיך הן שורדות. ספויילר – בקושי.
- יאנגר – הסיפור ההופכי של "מייד". טראש צבעוני, אמריקאי ומצחיק על אישה בת 40 שכדי לחזור למעגל העבודה מעמידה פנים שהיא בת 28. בדרך היא לומדת איך להשתמש ברשתות חברתיות, מתאהבת בבחור בן 30 ובעיקר מאוד מאוד מגניבה.
- אמילי בפריז – הכל כבר נכתב ונאמר על הסדרה הזו, ובכל זאת – מעבר ללוקיישן מטורף, סטייל מתפרץ וגיחות של צרפתית, יש שם מדי פעם אמירות על עולם האינסטגרם שלגמרי גורמות לך לעצור את הסדרה ולהרהר בזה רגע.
איך את נותנת לעצמך זמן שכולו את? כתבי לי בתגובות
