כל הפוסטים של ליהי רוזנברג

עכשיו אני. כלומר את

איכשהו באנגלית זה נשמע יותר טוב – Me time.  אבל האמת שבכל שפה, בכל העולם – חשוב למצוא זמן לעצמך. כמו שאת זוכרת לשלם חשבונות בזמן, להזמין מספקים או להעלות פוסטים – כך גם חשוב לפנות זמן ביומן כדי להיטען ולהתמלא. גם בכוחות – אבל גם בהשראה. מאוד ברור לכולנו שבעסק של אישה אחת, יש רשימת מטלות והשקעות בלתי נגמרת. אבל אסור לשכוח שבעסק של אישה אחת – מה שחשוב היא האישה עצמה, וחשוב להשקיע גם בה. למתקדמות – אני ממליצה לקחת ממש יום חופש. כן, כזה שהיית לוקחת לעצמך אילו היית שכירה. כזה שהיית מעלה במייל הודעה – OUT OF THE OFFICE, מעלה סטורי באינסטוש ואומרת לעצמך – הכל יחכה למחר. אבל אפשר גם להתחיל בקטן. מנות טעינה קטנות שיאפשרו לך לנח, למלא מצברים – אבל גם לגדול ולצמוח. לפתח יצירתיות, לנקות את הראש כדי שיהיה מקום לרעיונות חדשים, לראות דברים מנקודת מבט אחרת, וגם – להנות (תחשבי על זה שמנהלת משאבי אנוש בחברה שלך פרגנה לך שובר פינוק).

ההמלצה שלי – בפעם הבאה שאת בונה גאנט, מתכננת לו"ז, חושבת על מטרות או שאת מרגישה שאת צריכה 'זריקת ריענון', לצד כל התכנונים – תנעצי ביומן גם זמן "עכשיו אני". 

איזה פעילויות אפשר לעשות כדי לפתח את היצירתיות? הנה כמה דברים שאני עושה עבורי ועבור העסק שלי:

  • ביקור במוזיאון – אבל רק אם זה עושה לך את זה, וזה מעניין אותך. וידוי – אני פחות אוהבת מוזיאונים, אבל לתערוכה של יאיוי קוסמה למשל, הרגשתי שאני חייבת ללכת, ואכן – זה פתח לי המון ערוצי מחשבה. לא כולם קשורים לעסק, אבל בהחלט על תפיסה של אישה בעולם פטריאכלי, מחשבות על צבעוניות, על גרנדיוזיות, על שילובי צבעים ופרזנטציה. תערוכה שהייתי עם הילדים במוזיאון המדע בירושלים אודות חיות והסוואה בטבע, פתחה לי את הראש במחשבות על פטרנים, על להתבלט מול להיות חלק ועל רצון להשתייך. תערוכה על הומור יהודי במוזיאון 'אנו' גרמה לי לחשוב על אופן הצגת דברים, על נרטיב, על העברת מסרים. בקיצור – תערוכות (מעניינות) יכולות להיות דבר מדהים.
  • קורס דיגיטאלי שמגניב אותך. החל מקוסמות, ועד בניית פילטרים. החל מגידול סוקולנטיים ועד עריכה בנייד. החל מבניית גיפים ועד עיצוב עוגות בקרם חמאה. הקורסים מרחיבים אופקים, משכללים יכולות, נותנים תחושת מסוגלות, הם כיפים וזו אפילו הוצאה מוכרת. קורסים טובים בדרך-כלל גם מציעים קבוצות וואטסאפ או פייסבוק יעודיות, והנה לך עוד קהילה איכותית להצטרף אליה.
  • פודקאסטים. התסכיתים של הדור שלנו. כבר מזמן לא מדובר בבירבור יבשושי ומשמים. יש היום פודקאסטים בכל נושא, בכל שפה וניתן להקשיב להם בכל מקום – בחדר כושר, בנסיעה או במטבח. הנה כמה המלצות שלי למה שאני מקשיבה לו קבוע:
  1. הפודקאסט של נועה רוזין ויובללל מרום – על מה נדבר היום, בו נועה ויובל מדברים על שיווק, על משפיענים, על איך עושים שת"פים, על איך מתחילים, מה חשוב, שיווק ממומן וכל זה בלי לפחד לשחוט (או לפחות לגעת) באף פרה קדושה ולפעמים עם אורחים מעניינים.
  2. לדבר זה לא משמין – הפודקאסט הקולינארי של אפרת אנזל ואורן לוקסי בו כל פעם הם לוקחים חומר גלם אחר, ובוחנים אותו מכל הכיוונים. מרתק!
  3. מה את אומרת – הפודקאסט של העיתונאית הילה רגב ואשת השיווק רביד פלקסר בו כל פרק הן מנתחות סוגיה אקטואלית, בעיקר מהזוית הנשית-פמיניסטית, אבל לא רק.
  • לפעמים צריך סתם לנקות את הראש בלי אג'נדות גבוהות – פשוט התנתקות חסרת רגשות אשם, ומלאה עונג. בינג'ים של סדרות טלביזיה, או גלילה בחשבונות אינסטגרם לגמרי עושה את העבודה: 
  1. ההתאהבות האחרונה שלי היא הסדרה "החיים עצמם" שהסיפור הפשוט שלה (הסיפור של משפחת פירסון, זוג הורים לשלישיה והחיים שלהם) לא חושף עד כמה שהסדרה הזו יפה, נעימה, חכמה ורגישה. כל אחת מהדמויות – היית רוצה שתהיה כזו בחייך, משפטי חוכמה קטנים או מדוייקים, קאסט מוכשר ובימוי מרשים (ניווט עדין ויפיפה בין עבר-הווה-עתיד), עם התייחסות גם לנושאים אקטואלים. בקיצור – גלגול הבא אני רוצה להיות בת למשפחת פירסון.
  2. Maid – מיני סדרה בועטת שלוחצת על כל המקומות הרגישים בכח וללא רחמים. הסדרה מספרת את סיפורה של אישה צעירה וביתה הקטנה שבורחות מבית בו הבעל הוא גבר אלים, ואיך הן שורדות. ספויילר – בקושי.
  3. יאנגר – הסיפור ההופכי של "מייד". טראש צבעוני, אמריקאי ומצחיק על אישה בת 40 שכדי לחזור למעגל העבודה מעמידה פנים שהיא בת 28. בדרך היא לומדת איך להשתמש ברשתות חברתיות, מתאהבת בבחור בן 30 ובעיקר מאוד מאוד מגניבה.
  4. אמילי בפריז – הכל כבר נכתב ונאמר על הסדרה הזו, ובכל זאת – מעבר ללוקיישן מטורף, סטייל מתפרץ וגיחות של צרפתית, יש שם מדי פעם אמירות על עולם האינסטגרם שלגמרי גורמות לך לעצור את הסדרה ולהרהר בזה רגע.

איך את נותנת לעצמך זמן שכולו את? כתבי לי בתגובות

9 טיפים שיעזרו לך להפריד בין הבית לעבודה

המציאות של מעצבת עוגות היא כזו שהיא עובדת מהבית. לרב אין סטודיו או מאפיה, ואחרי שהילדים הולכים לבתי הספר ולגנים – היא הרבה פעם רק "הולכת" או "יוצאת" לעבודה. קוראים לזה לג'נגל. ברור שהמקור הוא פעולת הג'נגלינג של מליון כדורים באויר, רק לפעמים זה נראה לי שזה גם מהמילה ג'ונגל – באלאגן שכזה שכדאי להשליט בו סדר. איך? כך:

  1. אל תשארי בפיג'מה. תתארגני, תאספי שיער (למי שיש שיער ארוך, לפני הכניסה למטבח), תתלבשי לעבודה, שימי אודם. זה מסמן לך, לראש שלך, לאנרגיות שלך וגם למי שמסביבך – שאת לא סתם 'נשארת בבית'. את בדרך לעבודה.
  2. הפרד ומשול – הגדירי שעות עבודה. החלטת שיום העבודה מתחיל ב-8.00? אחרי שמונה אין להעמיס עוד מדיח. החלטת שיום העבודה נגמר ב-16.00? דמייני שאת חייבת להספיק להוציא מהמהרון, ואין "רק עוד אימייל אחד". אחה"צ את עם הילדים – את כעת בזמן ילדים. בערב את משלימה זמן מנהלות – לא תוך כדי קיפול כביסה. לכל דבר הזמן שלו. זה יעשה לך סדר, זה יצור לך מסגרת, היום לא יזלוג לכל כיוון, הילדים לא יהיו מתוסכלים שאמא שוב בעבודה, הבנזוג לא יגיד – את כבר בבית, תשימי סיר. לא. את בעבודה. נכון שאין הפרדה הרמטית, אבל כסטייט אוף מיינד – זה חשוב.
  3. ההפך מלשכוח – זה לרשום. רשימות זה החיים, מולטי טאסקינג זה לא תמיד טוב וסימון וי זה התגמול האולטימטיבי! תתחילי לרשום הכל. הכל. משימות גדולות וקטנות – הכל. תתעדפי ותתחילי לפי הסדר. נזכרת פתאום בעוד משהו  לעשות – חיזרי לרשימה והוסיפי לה. אל תזגזגי ואל תפסיקי באמצע משימה אחת כדי לעבור למשימה שניה. זה לא יעיל, זה מטריף וזה מתסכל. סיימת משימה – סמני לידה וי או מחקי אותה בקו. רשימה שמתקצרת – זה תענוג ששמור למאורגנות.
  4. סדר יום. כמו שכותבים בכיתה – מה מתוכנן וכמה זמן. איך את פותחת כל בוקר? מה הן משימות הברזל? מה עושים פעמיים בשבוע או רק בסוף חודש? לו".ז. מה לכלול בלו"ז – כל מה שקבוע – מענה על אי מיילים. מעבר על הזמנות נכנסות. מעקב על חבילות בדרך ללקוחות. מעבר על הרשתות החברתיות. העלאת תוכן שיווקי. למידה. אפיה. הכנות לפרוייקטים בהמשך השבוע. איסוף חומר לרואה החשבון וכו'.
  5. SORRY WE ARE CLOSED א אחרי שבבית יודעים מתי את בעבודה, עכשיו צריך גם להגיד לעצמך וללקוחות שלך מתי ואיך מקובל ואפשר להשיג אותך. האם האימייל תמיד פתוח – אבל מענה יהיה רק בין 8:00-18:00? שישי בבוקר – האם הוא יום עבודה? תגדירי גבולות שנוחים לך, וחוץ מיוצאים מהכלל שברור שיהיו – תעמדי בהם. קוראים לזה גם תיאום ציפיות.
  6. תמני לך קרציה
  7. הקצי זמן לרשתות חברתיות – אבל לא להסחף בהן. נסי לכבות נוטיפיקציות שיסיחו את דעתך, שימי על שקט, או בחדר אחר – מה שחשוב שאת תנהלי אותן, ולא הן אותך. פומו זה כח חזק מאוד.
  8. תגלי גמישות. כן,כן. לכל כלל יש יוצא מהכלל, ואל תצמדי ללו"ז בקנאיות אם החיים מכתיבים אילוצים (רעים או טובים). לפעמים קוראים לנו שהילד חולה, או פתאום התפנה מקום בסדנא שרצית – לכי על זה. 
  9. תאפשרי לעצמך. אל תהיי הבוסית שלא היית רוצה שתהייה לך. אל תציבי מטרות לא הגיוניות, 8 עוגות למחר, קבלת עוגת חתונה למחרתיים או 1000 קאפקייקס לתוכנית הבוקר. חמלה עצמית. והגיון בריא

מה הטיפים שלך לעבודה מהבית?

איך להכין סרט מבצק סוכר

סרטי בצק סוכר הם דרך נהדרת לקשט ולהדר עוגות. בטח שמדובר בעוגת מתנה, אבל גם על דופן העוגה זה מוסיף הרבה קסם ומראה אלגנטי לעוגה.
ניתן להבריק את הסרט בעזרת אבקות איבוק, לדגם אותו בעזרת מערוכי טקסטורה או חותמות או בכלל (אחרי ייבוש) לנקד אותו או לעטר אותו בעזרת צבע מאכל ומכחול ובכך להקנות לו מראה שונה כל פעם.

למה נזדקק?
בצק סוכר פיסולי צבוע בצבע ג'ל לבחירתכם
מערוך
מקל פיסול גלגלת חלקה
דבק אכיל או מים
מכחול דק ונקי
מגבות נייר
צמר גפן או מילוי כריות
סלוטייפ
שקית ניילון קטנה

חיתכו את שקית הנילון לשנים. עשו מהצמר גפן גליל קטן והכניסו אותו לתוך השקית. גללו מעליו נייר מגבת נקי והדביקו את הקצוות שלו בסלוטייפ כדי שלא יפתח.
הכינו שניים כאלה


רדדו את בצק הסוכר לעלה דק, אם רוצים לדגם את הסרט (בעזרת מערוך טקסטורה וכד') זה הזמן. חיתכו ממנו בעזרת הגלגלת החלקה שני מלבנים. הכניסו אחד תחת שקית פלסטיק שלא יתייבש. קחו את אחד המלבנים, הניחו במרכזו את אחד מגלילי נייר המגבת ומרחו מעט דבק אכיל או מים בקצהו.

הצמידו את שני קצוות הבצק כך שיחבקו את מגבת הנייר.

קחו את קצוות הבצק והחלו לכווץ אותן קודם מהמרכז.

וכעת הצמידו את הפינות בעזרת מעט דבק אכיל או מים.

חיזרו על כל השלבים גם עם המלבן השני.
חיתכו את הבצק העודף ומרחו מעט דבק אכיל או מים במקום החיתוך.

.

הצמידו את שני חלקי הסרט אחד לשני ותנו להם להתייבש מעט לפני שנמשיך.
** אגב – אם תרצו שהסרט יעמוד – תנו לו להתייבש לא שהוא שוכב כמו בתמונות פה, אלא שהוא עומד.**

רדדו עלה בצק סוכר פיסולי נוסף למרכז הסרט (כמובן שאין חובה שיהיה באותו צבע), קפלו אותו מעט כך שיקבל מראה של בד.

מרחו מעט מים והדביקו את הבצק על החיבור.

ניתן לסיים פה, ואז נותנים לסרט להתייבש לגמרי לפני שמוציאים את גלילי נייר המגבת, או להמשיך לשלב הבא. עניין של טעם ותלוי בעוגה. מרדדים עוד בצק סוכר, חותכים אותו למלבן ומקוצ'צים את אחד הצדדים. מצמידים בעזרת דבק אכיל או טיפונת מים. ניתן גם להחליט ברגע האחרון אם להוסיף את ה"זנבות". אז גם הרבה יותר קל למקמם אותם על העוגה במראה יותר טבעי.

ומוכן!